על לשון הקודש ועל העברית

למען אחי ורעי! מדי פעם ישנם אנשים שחושבים את עצמם לחכמים גדולים בעיניהם בעקבות כך שמגדילים את העמארצות שלהם בעקבות כך שקוראים את הספרות של הציונות הדתית, ששם סביר להניח מנסים להמציא מחדש את התורה על ידי עיוותים ושיבושים.

והנה יום אחד קבלתי אימייל מלא עמארצות שמלווה בגאוותנות והרמת אף, כפי שחונכו לכך, והשבתי לו הכל בניחותא כי לא היתה שם שום טענה עניינית אלא רק מחשבת גאווה ריקה מתוכן

אבל בכל זאת היה שם דבר מה שגם לפי איך שהביא אותו היה בו סייעתא בשבילי, אז אמרתי לעצמי שראוי שאביא בשביל ביאור העניין להבדיל בין הטמא (שפה עברית) לטהור (לשון הקודש), אך הנה התברר למפרע כי מה שניסה להתבסס עליו הינו סתם סילוף שנעשה על ידי השמטת ההתחלה והוסף של דברי קדשם של בעלי התוספות (פסקי תוספות, מסכת מגילה, סימן כג)

הנה אביא את הדיבור בעל הגאווה של אותו עם הארץ ובסופו אביא את לשון בעלי התוספות עצמם

וכך כתב, ואסמן בסוגרים מרובעות היכן השמיט

יש פסקי תוס' מפורש נגדכם במגילה סימן כג: "[]ומה שקורין ללשון הקודש עברית משום אברהם שסיפר לשון עברי והוא לשון הקודש[]" עד כאן לשונו הטהור.

והנה מה שבאמת כתבו בפסקי תוספות, מסכת מגילה, סי' כג

אשורית לשון הקודש ולא עברית ומה שקורין ללשון הקודש עברית משום אברהם שסיפר לשון עברי והוא לשון הקודש ונמסר לאשור שיצא מעצת הפלגה:

אזי שיש לנו כאן דבר מדהים והוא:

א. השמטת ההתחלה 'אשורית לשון הקודש ולא עברית'.

ב. השמטת הסוף 'ונמסר לאשור שיצא מעצת ההפלגה', ובכל שכאשר מביא הענין הנ"ל הוא עוד ברוב חוצפתו ועמארצתו טוען 'עד כאן לשונו הטהור', רח"ל.

ג. ובכלל המשמעות משתנית מקצה לקצה.

וסביר להניח שאותו עם הארץ הנ"ל עשה את שיטת הציונות הדתית ובכך שעשה 'העתק-הדבק' מהשטותים שכתבו אותם שמכונים אצלם 'רבנים' (אבל לנו יש שם אחר כלפיהם).

השי"ת יעזרנו למען כבוד שמו לטהר את השרץ הציוני מעל עמו בית ישראל, בחסד וברחמים מגולים.

דברי קדשו של רבי שמואל טולדאנו זיע"א (מובא מתוך האתר ילקוט השבעתי אתכם, השפה עברית לעומת לשון הקודש)