פסטיבל מספרי סיפורים
למען אחי ורעי! דע לך שרבו היום כל מיני לימודים שונים ומשובשים סביב לימוד תורתינו הק', והדרך שזה נעשה על ידי כל מיני כאלו שמנסים לעשות לעצמם שם בעולם התורה ע"י המצאת סיפורים.
ובפרט כאשר מדובר בסיפורים שחולקים על ההלכה המסורה לגבי, וגם כאלו רבו גם רבו שכותבים סיפורי שמועוס של רבנים שמדברים נגד איסור שלוש השבועות, והכל במטרה אחת בסופו של דבר והוא כדי להתחבר לרשעים, ועל כגון דא כבר אמר רבינו יונה זיע"א, שערי תשובה, שער שלישי אות נא (בן דודו ומחותנו של הרמב"ן, כי שמא יחשבו שישוב אר"י מתיר לעבור על כל התורה כולה, כדרכם של בעלי הדעות המשובשות):
ואסור להתחבר אל הרשע בעסקי העולם, שנאמר (דה"ב כ, לז): בהתחברך עם אחזיהו פרץ ה' את מעשיך. ואפילו לדבר מצוה אסור להתחבר לרשע, שנאמר (משלי ג, לא): "אל תקנא באיש חמס ואל תבחר בכל דרכיו". ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (אדר"נ ש): אל תהי חבר לרשע אפילו לדבר מצוה. ורבו דרכי מות הנמצאים בחברת הרשעים, וכבר גלינו על העון הזה וכובד ענשו'.
וכעת נעבור לדברי קדשם של חכמי ישראל אודות ההתרחקות מסיפורי מעשיות שנהגו אי אלו משובשים להמציא כדי להתגדל בפני העמי-הארץ...
רבינו משה ן' מימון 'הרמב"ם' זיע"א, אגרת תימן:
...'ומה שראוי לך לדעת שהדברים האלה וכיוצא בהם שוא וכזב. ולא יהיו לך לראיה לפי שתמצאם כתובים בספרים, שהמכזב כמו שהוא מכזב בלשונו מכזב בקולמוסו ואין זה נמנע עליו. והכסילים הבוערים הם שיעשו אצלם לראיה אמתית הדבר בהיותו כתוב. ואין לנו להאמין סברות מפנים האלה אלא מפנים אחרים. ודע כי כמו שינצל הסומא בהשענו על הפקח בלכתו אחריו, לפי שהוא יודע בעצמו שאין לו עינים שיורהו הדרך הישר, וכמו כן שינצל החולה שאינו יודע מחכמות הרפואות בשמעו עצת הרופא שינהיגהו וידריכהו לפי שאינו יודע הדברים הממיתים ולא המחלימים המצילים וישמע לעצתו כל מה שיאמר לו, כמו כן ראוי להמון למסור משענתם על הנביאים בעלי העינים האמתיים. ודי להם במה שילמדו להם שהסברה הפלונית אמת והסברה הפלונית אינה אמת'...
רבי אברהם ישעי' קרליץ 'החזוו אי"ש' זיע"א, אמונה ובטחון לחזו"א - פרק א:
ואמנם בהיות האדם אוהב לחדש ולהרצות לפני קהל, נצברו הרבה שקרים בספרי התולדות, כי בן אדם אינו שונא את הכזב בטבעו, ורבים האוהבים אותו ומשתעשעים בו שעשועי ידידות, ועל החכם להבר בספורי הסופרים לקבל את האמת ולזרות את הכזבים, וכאן יש כר נרחב אל הדמיון, כי טבע הדמיון למהר ולהתקדם ולהגיד משפט, טרם שהשכל הכין מאזני משפט לשקול בפלס דבר על אפנו, והדמיון חורץ משפטו כרגע, מהו מן האמת ומהו מן הכזב
כ"ק האדמו"ר מסאטמאר, רבי יואל טייטבלוים זיע"א, ויואל משה, (וכן שנה לש"ק של הרמב"ם), מאמר שלוש שבועות - אות קפה:
וכבר הבאתי שדורינו הדור של עיקבא דמשיחא הוא הדור של שכחת התורה שאמרו חכז"ל. ודרך הבעש"ט הק' נשתכח לגמרי מהדור וכל מי שרוצה ליטול את השם להנאתו ולטובתו אומר זה דרך הבעש"ט כחפצו ורצונו. וחסרי תבונה מתחשבים עם סיפורי מעשיות שרובם ככולם שקרים וכזבים ומשתנים מפה אל פה בשינויים מן הקצה אל הקצה, ואם אלו השקרים נכתבו אח"כ בספר סוברים שהיא ס"ת.
וכבר כתב הרמב"ם ז"ל באגרת תימן על איזה ענין שחלק עליו וז"ל: שראוי לך לדעת שהדברים האלה וכיוצא בהם שוא וכזב ולא יהי' לך לראי' לפי שתמצאם כתובים בספרים, שהמכזב כמו שהוא מכזב בלשונו, מכזב בקולמסו, ואין זה נמנע עליו, עכ"ל. והאמת הוא שבדורינו אין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים כמבואר בגמרא, וכשיבוא אלי' ומשיח יחזירו את כל ישראל בתשובה ויאירו עינינו בעמקי התוה"ק, גם יתגלה לנו תורת הבעש"ט הק' ותחזור הנבואה לישראל ומלאה הארץ דעה את ה'. השי"ת ירחם ויזכינו לראותם במהרה.
וכן כתב רבי יהושע מונדשיין זי"ע, סיפורים וגלגוליהם, חלק א', הקדמה:
'בשנים האחרונות מוצפים אנו בכותבי סיפורי חסידים למיניהם, מעט מהם שומרים על רוחם וסגנונם של הסיפורים, אך רובם המכריע מוסיפים ומשנים כיד הדמיון הטובה עליהם, עד שהגרעין החסידי טובע ונאבד במעמקי ים המלל ובשטף המליצות הנבובות. גרועה ממנה היא התופעה של החלפת גברא בגברא, וחמורה עוד יותר היא התופעה של בדיית סיפורים שלא היו ולא נבראו, תוך כדי ייחוסם לרבוה"ק.
לשתי תופעות אלו ייוחדו בעז"ה סידרת הפרקים דלהלן. שורשיה של רעה חולה זו נעוצים בעובדה שכל אחד מרשה לעצמו לדבר ולהדפיס ככל העולה על רוחו, ללא כל מחוייבות למקורות. אילו היו כל הכתבנים מרגישים מחוייבות לציין את המקורות לדבריהם, ממילא היו נשמטים היסודות מתחת לרוב הבניינים הרעועים הללו. כך זה בענייני "השקפה" (גם "השקפה חסידית") וכך זה גם בענייני סיפורי חסידים. דוגמאות ל"דרשנות השקפתית" נטולת יסודות הבאתי במאמרי הנדפס ב'פרדס חב"ד' (גל' 3)',...
Comments