שלא לילך בדרכי הגוים

רבי יהונתן אייבשיץ זיע"א, יערות דבש ח"א, דרוש ג':

"ומזה נלמד, אשר בעו"ה אף עכשיו כאשר ימי שמחה לרשעים על הצלחתם והצלחת דתם וכדומה, והכל נגד ישראל ואומתינו הקדושה, המוני עם להיות חפצם או מטרתם וכדומה, גם הם יעשו סעודת מרעים ואכלו ושתו.

אוי לנו, טוב לנו לשבת אז בין תנור לכירים, ראש בין ברכים, בוכה ומבכה על אריכות הגלות ושפלת הדת האמת לאמיתה והכל ע"י עונותינו, כי לולי חטאנו והרבינו לפשוע, כבר באה הגאולה מזמן ארוך ואנחנו מעכבים, וא"כ בימים האלו יש לבכות, ובכל פעם שיש הצלחה לרשעים, יש לנו לקיים לך עמי בוא בחדריך, ולבכות בכי תמרורים על כבוד ה' ועל כבוד ישראל ותורתו המחולל בגוים".

בספר "מנהג טוב" לאחד מחסידי קדמאי באיטליא, אות פ':

"ומנהג טוב שלא לילך בדרכי הגוים, אלא בימי אידם כגון ק"ג להתענות, לבד אם יהיה בהן ימי מצוה כגון ר"ח וחנוכה וכיוצא בהן, ובימי עינוייהם הגדולים לאכול ולשתות ולשמח בבשר ולשנות עצמו מכל מנהגיהם, ועל זה נאמר "ובחוקותיהם לא תלכו".

רבי יואל סירקיש זיע"א, בב"ח (או"ח, רכ"ד סק"ג) הביא דברי רבינו משה הכהן זיע"א (בן אחותו של הרא"ש):

"וכי יקרה בעירך קניגאות של גוים כגון טורלנג"א וטורניר"א השמר לך פן תראה והוא הדין מחולתם או שום דבר שמחתם כי אז תזכה ותחזה קניגיון של לויתן והשור. וכי תשמע קול המון גוים מחנגים ומחללים בחלילים ושמחים האנח ותאמר רבון העולמים עמך אשר הוצאת ממצרים חטא בכפלים. ולקה בכפלים ונמדד לו במדה כפושה. ארמונותיו הרסת. משושיו השבת. שמחותיו ערבת. ששונו הפכת. לאבל גאונו שמת. תפארתו השלכת מן השמים לארץ. הודו הפכת למשחית קרנו גדעת. צריו שמחת. אנוש לראשו הרכבת. עליון עליהם שמת. חרפתם ראית. ואתה ה' אל לעד תאנף בנו ואל לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך. יהי רצון מלפניך שתבנה ירושלים עיר קדשך במהרה בימינו אמן".

לשון הכרוז 'קדשו צום קראו עצרה':

ביום המר והנמהר אשר בו חוגגים הציונים ושותפיהם את יום אידם לרגל מלאת שבעים ושש שנים להתייסדות מדינתם אשר עצם קיומה הוא כפירה ומרידה גלויה בהשי"ת ובתוה"ק, זה לעומת זה יתאספו יראי ה' וחושבי שמו בעירנו בני ברק להתחזק יחדיו באמונת אומן ובדעת התורה ולהתאבל ולקונן על צער השכינה ותוקף גלות הערב רב.

עצרת קינה ונהי תתקיים ביום שני ה' אייר בשעה 9:15 בערב, ישאו דברים:

הגאון רבי יעקב דוד אוללעך שליט"א (מו"צ דק"ק טשערנאביל וראש כולל "דרכי הרמ"א")

והגאון רבי מרדכי הולצמן שליט"א (ר"מ בישיבת "חכמת התורה").

עצרת תפילה ותענית תתקיים למחרת בצהרי יום השלישי, בשעה 2:00 אמירת תהילים ובשעה 2:15 תפילת מנחה עם קריאת ויחל (על המתענים לקבל תענית בתפילת המנחה ביום שני).