תפילה לאתרוג נאה מרבי יוסף חיים הבבלי זיע״א
למען אחי ורעי! דע לך דאיתא בספה"קים שהכוונה באתרוג שהיא רומזת לספירת המלכות, לדוד מלכא קדישא, (ראה זוה"ק, חלק ג סוף דף רנה ע"ב,[1]) תפלה נאה למרבנו יוסף חיים הבבלי זיע"א, לאומרה ביום ט"ו בשבט:
בט"ו בשבט ראש השנה לאילנות, על כן טוב ונכון לומר ביום ט"ו בשבט בשחרית פסוקים אלו ובקשה זו. וידוע הוא אצל חכמי אשכנז ז"ל שצריך לבקש ביום ט"ו שבט בפרטות על האתרוג, שיזדמן לישראל אתרוג טוב. (לשון חכמים חלק א' סימן ל"ו)
“וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן. יב וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב”. (בראשית א, יא-יב)
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּבָרֵךְ כָּל אִילָנוֹת הָאֶתְרוֹג לְהוֹצִיא פֵּרוֹתֵיהֶם בְּעִתָּם, וְיוֹצִיאוּ אֶתְרוֹגִים טוֹבִים יָפִים וּמְהֻדָּרִים וּנְקִיִּים מִכָּל מוּם. וְלֹא יַעֲלֶה בָּהֶם כָּל חֲזָזִית וְיִהְיוּ שְׁלֵמִים, וְלֹא יְהִי בָהֶם שׁוּם חִסָּרוֹן, וַאֲפִילוּ עֲקִיצַת קוֹץ. וְיִהְיוּ מְצוּיִים לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל אַחֵינוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, לְקַיֵּם בָּהֶם מִצְוַת נְטִילָה עִם מִצְוַת נְטִילָה עִם הַלּוּלָב בְּחַג הַסֻּכּוֹת שֶׁיָּבֹא עָלֵינוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, (ויקרא כג, מ) וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעַזְרֵנוּ וּתְסַיְעֵנוּ לְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ שֶׁל נְטִילַת לוּלָב וַהֲדַס וַעֲרָבָה וְאֶתְרוֹג כְּתִקְנָהּ בִּזְמַנָּהּ בְּחַג הַסֻּכּוֹת שֶׁיָּבֹא עָלֵינוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, וְתַזְמִין לָנוּ אֶתְרוֹג יָפֶה וּמְהֻדָּר וְנָקִי וְשָׁלֵם וְכָשֵׁר כְּהִלְכָתוֹ.
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּבָרֵךְ כָּל מִינֵי הָאִילָנוֹת וְיוֹצִיאוּ פֵּרוֹתֵיהֶם בְּרִבּוּי, שְׁמֵנִים וְטוֹבִים, וּתְבָרֵךְ אֶת הַגְּפָנִים שֶׁיּוֹצִיאוּ עֲנָבִים הַרְבֵּה, שְׁמֵנִים וְטוֹבִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַיַּיִן הַיּוֹצֵא מֵהֶם מָצוּי לָרֹב לְכָל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְקַיֵּם בּוֹ מִצְוַת קִדּוּשׁ וּמִצְוַת הַבְדָּלָה בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ וּבְכָל אַחֵינוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב (קהלת ט, ז) לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשֲׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ. (שיר ה, א) בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים. “יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי”.
_____________
[1] זוה"ק, חלק ג סוף דף רנה ע"ב:
'לולב בימין כליל ששה מינין (דאינון) תלת הדסין, גדולה גבורה תפארת, ודמיין לתלת גווני עינא, תרין בדי ערבות, נצח והוד, ודמיין לתרין שפוון, לולב יסוד דומה לשדרה, דביה קיום דכל גרמין, ועליה אמר דוד, (תהלים לה י) כל עצמותי תאמרנה יהו"ה מי כמוך, אתרוג מלכות, דומה ללבא, דביה הרהורין'.
ויש ללמוד מכך הוראה חשובה מאוד שלמדין בכך שאסור לברך על אתרוג פסול דהיינו אסור גם לברך על מלכות פסולה, דהיינו המדינה שהקימו בכח הזרוע
ואם יתפלפלו לגבי מה שנאמר בשולחן ערוך או"ח, הלכות לולב, סימן תרמט סע' ה'
כל אלו שאמרנו שהם פסולין מפני מומין שביארנו, או מפני גזל וגניבה, ביום טוב הראשון בלבד; אבל בשאר ימים הכל כשר.
אין הכוונה לברך עליהם כלל וכלל, כדאיתא בדב"ק של בעל המשנ"ב, סימן תרמט ס"ק לא
הכל כשר - ומ"מ לענין ברכה בגנוב וגזול גם לדעת הרמב"ם אין לברך דבוצע ברך ניאץ ד':
והסיבה לכך שכ"כ אנשים נמשכים אחרי 'מלכות המינות' הזאת, הרי ככל יש בידינו ממסכת ע"ז, דף כז ע"ב
והוא שאני מינות דמשכא דאתי למימשך בתרייהו
~~~~~~
ועוד ישנו רמז גדול לפי חכמינו ז"ל, שעצם הברכה כאשר אנו נוטלים את הלולב שאנחנו בעצם מברכים 'אשר קדשנו במצותיו על נטילת לולב' לולב דייקא שהוא כנגד יוסף הצדיק שאנחנו צריכים ללכת אחרי צדיקי הדור ולא אחרי דמיונות של שלטונות כזאת או אחרת...
והשי"ת יזכנו למלכות דקדושה של השי"ת ע"י משיח צדקנו, משיח בן דוד בב"א, ויקויים בנו הפס' "והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד"
Comments