שיעור שני - שלוש השבועות נפסקו להלכה
כ"ק אדמו"ר מוואסלוי, רבי שלום ב"ר דוד הלפרין זיע"א, נר ישראל ריז'ין ח"ו, עמ' רצ"ג
רבים מראשי הציונים באו אליו לטעון עמו כענין הציונות, ורצו לפעול שיסיר את התנגדותו העזה להם. פעם נכנס אליו אחד וטען, שכאן בראמעניא אנו נמצאים בין גוים אנטיסעמיטען וחיים בפחד מהתנכלות של גויים, ואילו בארץ ישראל לא יהי' שום פחד של גויים עמד מרן מכסאו ולקח מפת ארץ ישראל, והראה לו באצבעו על כל הארצות שסביב לא"י, ואמר: ראה, כאן באלו המדינות זרים למעלה מיליאן ערבים, האם אתם חושבים שאתם תוכלו לחיות בשלום?
בסגנון דומה אמר להם פעם: ראו, כאן יש סוריא כאן מצרים, כאן עירק, כאן אירן כו', אני אומר לכם כולם יריבו עם היהודים עד שמשיח צדקינו יבוא ויגאלינו:
שיעור ג' - היכן שלוש השבועות הובאו ברמב"ם ובשו"ע
שיעור ד' - היכן שלוש השבועות הובאו אצל מפרשי הגמרא
שיעור ה' - החפץ חיים ושלוש השבועות
שיעור ו' - מה שמנסים להקשות בשם המהרח"ו 'אלף שנים'
שיעור ז' - שנים שנשבעו זל"ז בדבר אחד
שיעור ח' - האם אפשר לקבל היתר לעבור על שבועות מאומות העולם
שיעור ט' - מה שמנסים להקשות בשם הגאון מווילנא
שיעור י' - האם רבי זירא חזר בו
שיעור י"א - 'ירושלים של מטה' ותורת הסוד
שיעור י"ב - מה שמנסים להקשות בשם מהר"ם חאגיז
'מעשה רב' מכ"ק האדמו"ר מסאטמר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א (מובא מתוך הספה"ק תפארת יואל, ח"ג, דף ס"ו)
פעם כשדבר רבינו אודות המצב בא"י במלחמת הציונים עם הערבים, אמר שם רב א' שיש להתיירא מן הערבים, השיבו רבינו, לא מן הערבים אני ירא רק ממאמר חכז"ל אני ירא (כתובות קי"א).
רבי חיים ב"ר יוסף דב הלוי סאלאווייציק 'הגר"ח מבריסק' זיע"א (מובא מתוך הספה"ק 'עובדות והנהגות לבית בריסק' ח"ד, עמ' רו)
בתחילה כאשר התפרסם "הרעיון הציוני", הלכו יהודים מקאוונא, וקיבצו מכתבים מהגדולים דאז נגד הרעיון הזה.
וגם מרן הגר"ח זצ"ל מרן להם מכתב, והתבטא אז מרן הגר"ח שאין לקוות שזה יעזור כנגד הציונים, אבל לדבר אחד זה כן יעזור, והוא כי הציונים יעשו מרידות בכל העולם וגם ברוסיה יעשו מרידות, לכן אני רוצה לכתוב שאין לנו שייכות בכל זה.
ופעם אמר הגר"ח זצ"ל. כי אם יצליחו הציונים להקים מדינה בארץ ישראל, הרי היא תחיה על חרב מבחוץ, ועל שנאה וקטטה מבפנים.
רבי ברוך קאפלאן זיע"א (למד בישיבת חברון בעיה"ק חברון עד למאורעות תרפ"ט. עבר לארה"ב ושימש כמנהל 'בית יעקב' בברוקלין יע"א) בשיחה שהעביר לאנשים ע"מ לתאר להם את המאורעות שקרו אז בישוב היהודי בארץ ובפרט בחברון
בזמן שהייתי בחברון אירע גם זה שנהרגו ר"ל יותר מעשרים בני ישיבה תלמידי חכמים גדולים ועוד ארבעים אנשים מאנשי העיר, מה שהעולם קוראים "הפרעות בחברון".
רציתי להדגיש כאן טעות שנפלה בעולם, טעות גדולה, טעות נוראה, שהעולם סוברים שערבים בחברון היו רוצחים והם נפלו על היהודים בכוונת רציחה, מחמת רשעותם.
אבל אם נברר את הידיעות לאמיתותם אין זה נכון, בודאי ערבי הוא ערבי, אינו יהודי, אבל אלה ערבים היו שלמים אתנו, היהודים היו חיים עמהם בשלום, הגוים היו עושים מלאכה בשביל היהודים, והיו שבעי רצון כזה, ותשקוט הארץ.
אתן דוגמא עד כמה היה שקט בין היהודים להערבים, בערך מייל או שני מייל מחברון היה אילן אחד שהיה מקובל שהוא אשל אברהם, ששם קיבל אברהם אבינו את פני המלאכים, ומפעם לפעם היה לי הרגש גדול לילך ולבקר אצל אותו אילן (מובא בחוט המשולש תולדות מרן החת"ס שאכן מקובל שזה הי' של א"א), ובפרט בזמן הקיץ שהיה חם. אך לא היה שם ישוב, רק בית אחד בודד לכל 5-7 בלאק, והייתי מדבר עמם, היינו מבינים זה את זה ע"י קריצת עינים, שלא הייתי מבין בלשון ערבי. ולא אמר לי שום אחד מבני הישיבה, "אל תלך מחוץ לעיר, סכנה היא, ערבים "! לא עלה על הדעת לומר כן, כל כך חיינו בשלום עם הערבים.
גם ראיתי אגרת מהאדמו"ר מגור, בו כותב שבאותן השנים נסע לא"י, לפי שראה שה תחילו דרך חדש לנסוע מפולין לא"י, רצה לראות איזה מין עם הם הערבים, כדי שיוכל לייעץ לבני אדם שיסעו או שלא יסעו. ושם כותב שהערבים הם עם של שלום, עם יפה.
